ככה עושים עסקים בוייטנאם

באחת מהנסיעות שלי למזרח, קפצתי לוייטנאם לחופשה של כמה ימים. המונית הורידה אותי באחת הסמטאות של העיר האנוי ובעודי הולך ברגל ומחפש מקום לינה עצר לידי אופנוען משופם והציעה לי לעשות סיור בעיר. הוא שלף מחברת שבה היו המלצות בכתב משלל אנשים שהוא לקח לטיול. אמרתי לו שרק הגעתי ואולי בהמשך. תכל’ס, די נפנפתי אותו, זו עיר עם מספר תושבים כמו ישראל, לא באמת ציפיתי לראות אותו שוב.

אחרי שלושה ימים שבהם טיילתי בעיר לבד פתאום ראיתי שוב את האופנוען המשופם. סימנתי לו לעצור. הוא עצר. אמרתי לו “יאללה, קח אותי לטיול בעיר”. עליתי על האופנוע שלו והוא לקח אותי לכל מיני אטרקציות תיירותיות, אקווריום, ספא, מופעים, מסעדות צמחוניות ועוד. היה יום מדהים.
בסיום היום אמרתי לו: “מי היה מאמין הא? לפני שלושה ימים הצעת לי טיול ואמרתי לך שלא, ופתאום באמצע האנוי, בין כל מיליוני התושבים אני רואה אותך שוב ובאמת יוצאים לטיול. מה הסיכוי הא?”
הוייטנאמי הביט בי ואמר: “אדוני, אין לי מושג על מה אתה מדבר. היום זו הפעם ראשונה שאני רואה אותך”.
השבתי לו שהוא כנראה שכח אותי בין כל התיירים, ושהוא הראה לי את המחברת עם ההמלצות מכל התיירים.
“אין לי שום מחברת אדוני”.
מפה לשם התברר שעצרתי וייטנאמי משופם אחר שגם הוא נסע על אופנוע והוא פשוט זרם עם ההצעה שלי. זה לא היה העסק שלו מעולם אבל הוא זיהה הזדמנות ולקח אותה בשתי ידיים.


הרבה פעמים פונים אלינו לקוחות ושואלים אותנו אם אנחנו מעניקים שירות מסוים והאינסטינקט שלנו הוא לסרב אם אנחנו לא נותנים את השירות הזה. רק צריך לשים לב שלפעמים מדובר בהזדמנות לכיוון חדש, לקהל יעד חדש שנוכל להשיג אם כן נשחרר או נעשה שינוי קטנטן בעסק, בטח ובטח אם יותר מלקוח אחד שואל את השאלה הזו.
שיהיה אחלה יום ואל תעצרו אנשים משופמים על אופנוע בארץ כי לא בטוח שזה יוביל למקום טוב

דילוג לתוכן