איך מתמודדים עם גניבת תוכן?

בשבוע שעבר בעלת עסק כתבה לי שאחד הפוסטים שכתבתי מסתובב בלי קרדיט ברחבי הוואטסאפ. אחת לכמה זמן אני רואה שמישהו בפייסבוק מתרעם על זה שגנבו לו סטטוס ודי כבר עם זה ואין לו טעם לחיים וכו וכו’ אז רציתי להכניס קצת פרופורציות.

אני עושה סטנדאפ כבר משנת 2001. אוטוטו זה 20 שנה. די בתחילת הדרך הופעתי בגני התערוכה מול 1500 דתיים. היינו קטורזה, שלום אסייג, מה קשור ועבדכם הנאמן (מצחיק, מה קשור). אני עליתי ראשון וקרעתי את הקהל. אחרי עלה קטורזה וקרע גם הוא את הקהל. אחריו עלה שלום אסייג והצחיק את הקהל אבל קצת פחות מקטורזה. למה? כי הם דיברו בדיוק, אבל בדיוק על אותם נושאים ולפעמים אפילו אותן בדיחות. האם אני חושב שמישהו מהם גנב ממישהו אחר בדיחות? ממש לא. שניהם מספיק מוכשרים כדי לכתוב את זה לבד. הסיבה שזה קרה זה בעיקר כי מדובר בבדיחות פשוטות, רופא שיניים, פלאפונים וכו’. משהו שכל סטנדאפיסט יכתוב אם הוא יפרק נכון את הסיטואציה. כמות הבדיחות שראיתי וכתבתי היא עצומה, כמות הפעמים שראיתי את אותן בדיחות חוזרות על עצמן בסיטואציות שונות היא גם גדולה מאוד.
בגלל זה הסטנדאפ היום הולך הרבה יותר לכיוון אישי שבו אנשים מספרים על חייהם.

לפני כמה שנים אדיר מילר העלה קטע לאינטרנט שבו מישהי יוצאת לשירותים ואז אחרי שהיא יוצאת הוא רוצה למתוח אותה ומבקש מהקהל לצאת בדיוק כשהיא מתיישבת במקום בחזרה, כאילו ההופעה הסתיימה. היה לי קטע ממש דומה עם אנשים שמגיעים באיחור. הרבה אנשים כתבו לאדיר מילר שהוא גנב, ושזה מהמופע של יאיר אורבך (כן, אני יודע שזה אבסורד אבל זה מה שקרה). אחרי כל מיני תיוגים והערות נכנסתי לעמוד בעצמי והגבתי שאני בטוח שהוא לא גנב ממני ושאדיר מספיק מוכשר כדי לחשוב על זה לבד. וגם רועי לוי. וגם מה קשור. הרבה סטנדאפיסטים עשו קטע דומה.
**
רוצה לומר, קודם כל, יש הרבה אנשים בעולם, הגיוני שיש כמה שיחשבו על אותו דבר. לא כל משהו דומה הוא בהכרח העתקה. מצד שני, יש כאלה שהם באמת מעתיקנים. פשוט לוקחים את הפוסט ומעתיקים אותו בלי קרדיט ושמים בעמוד שלהם. אין מה להיאבק בזה חברים, חבל על האנרגיה. יכולים להיות אלפים כאלה שאתם לא יודעים עליהם בכל רגע נתון. היתרון שלנו על פניהם הוא שאנחנו יוצרים, זה שלנו. אנחנו מביאים משהו חדש לעולם. הם לא. אנחנו מייצרים תוכן ותסמכו עלי שברגע שנייצר מספיק תוכן איכותי, כבר יכירו אותנו ואת הסגנון שלנו ואנשים אחרים כבר יעירו למעתיקנים ויעשו את העבודה בשבילנו.
מעתיקן שירצה להעתיק, תמיד יוכל להעתיק. הוא יחתוך את התמונה, יטשטש, יקח קורס פוטושופ, סמכו עליו. שחררו.
באופן אישי, אני תמיד נותן קרדיט. מישהו עבד, מגיע לו. פעם אנשים היו מתקמצנים על עשרה שקלים, היום כבר מתקמצנים על קליק בעכבר ומקום בפיד.
*
ונקודה אחרונה למחשבה – צריך להבין מה המטרה העיקרית שלנו. למשל בסטנדאפ המטרה העיקרית שלי היא להצחיק, להעלות חיוך. בספר ובקורס 100 תובנות על ביזנס המטרה העיקרית שלי היא להעביר את הידע שלי כדי שהחיים של העצמאים יהיו טובים יותר. כאשר אנשים מעתיקים אותי, המטרה הזו מתקיימת. יותר אנשים צוחקים, יותר אנשים נחשפים לידע החשוב הזה.
תשאלו את עצמכם, מה הייתם מעדיפים – שיעתיקו מכם (ואז המשמעות היא שכנראה מה שכתבתם הוא חשוב/מצחיק/נותן ערך כלשהו) או שלא יעתיקו מכם בכלל…
שיהיה אחלה יום ומי ייתן שתמיד תהיו בצד המועתק ולא בצד המעתיק
*
רוצים לקבל עוד תובנות ועצות על עסקים מיאיר אורבך שכרגע לבד בבית עם 4 ילדים ואשתו חוגגת את החיים ואין לו שום דבר נגדה למרות שלא עושים דברים כאלה באוגוסט בלי קייטנות בתקופת קורונה?

דילוג לתוכן